אפיתרפיה בפרדס חנה, באווירה אישית וחמה

הדבורה והזבוב

שני יצורים קטנים עפים באותו שדה בדיוק.

הראשון הוא הזבוב. הוא יכול לעוף בגן מלא פרחים, ניחוחות ואוויר צלול, ובכל זאת העיניים שלו מחפשות את הפגם. הוא מדלג על כל היופי, עף ישר אל הפינה המוזנחת ונשאר שם. אם תשאלו אותו בסוף היום, הוא יספר לכם שהעולם כולו מלוכלך וכואב.

השנייה היא הדבורה. היא יכולה למצוא את עצמה בשדה קוצים צחיח, בין סלעים קשים. אבל היא מחפשת בסבלנות את פרח הבר הקטן שצמח בפינה, אוספת ממנו צוף ואבקה, והופכת אותם לדבש מתוק וזהוב.

שניהם חיים באותו עולם. ההבדל הוא במבט.

כולנו מכירים את מבט הזבוב. כשכואב וכשקשה, קל להיתקע בפינה, וזה אנושי לגמרי. הדבורה מזכירה לנו שאפשר לחפש, גם בין הקוצים, את מה שנותן כוח.

באפיתרפיה אנחנו לומדים מהדבורה. לוקחים את המתנות שהכוורת נותנת, דבש, פרופוליס, ארס דבורים ומזון מלכות, ומשתמשים בהן כטיפול משלים שתומך באיזון ובחיוניות של הגוף והנפש.

אז איזה מבט תיקחו איתכם לדרך?